מאמרים להורים ← הפסדים ואכזבות
ילד שלא יודע להפסיד: איך עוזרים לו לשחק שוב?
משחק דמקה רגיל בערב. ואז הוא מפסיד, והכלים עפים מהלוח, יש בכי, טריקת דלת, או "אני לא משחק איתכם יותר!". למה הפסד קטן מרגיש לו כמו סוף העולם, ואיך מלמדים אותו להפסיד בכבוד וללכת לסיבוב נוסף?
קודם כול: למה זה כל כך קשה לו?
מבוגר שומע "הפסדתי במשחק". ילד שומע הרבה פעמים משהו אחר לגמרי: "אני מפסידן". בשבילו ההפסד הוא לא תוצאה של משחק אחד, אלא משפט על מי שהוא. ומשפט כזה באמת כואב.
בחוג אנחנו מלמדים שהרגש לא מגיע ישר ממה שקרה, אלא ממה שאמרנו לעצמנו על מה שקרה. זה גש"ר: גירוי, הפסדתי. שיפוט, "תמיד אני מפסיד, אני לא שווה". רגש, עלבון וכעס. החדשה הטובה היא שאת השיפוט, המשפט שבאמצע, אפשר ללמוד להחליף.
חמישה צעדים שעוזרים
- מתכוננים להפסד לפני המשחק. "בוא נחליט מראש: מה אומרים למי שמנצח? ומה עושים אם מפסידים?" כשיש תוכנית לפני, קל יותר לעמוד בה ברגע הקשה.
- ברגע ההפסד: נותנים שם לרגש. "אתה מאוכזב, ממש רצית לנצח." בלי "נו, זה רק משחק". בשבילו זה לא רק משחק, ואם נזלזל, הוא ירגיש שלא מבינים אותו.
- עוזרים להחליף את המשפט. לא "תמיד אני מפסיד", אלא "הפעם הפסדתי. בסיבוב הבא אולי אנצח." משפט אחד קטן, שמשנה את כל ההרגשה.
- מחמיאים על הדרך, לא על התוצאה. "ראיתי שהתאפקת כשהפסדת", "איזה מהלך חכם עשית באמצע". ככה הוא לומד שיש דברים טובים במשחק גם כשלא מנצחים.
- מפסידים יפה בעצמנו. ילדים לומדים מה שהם רואים. כשאתם מפסידים, תגידו בקול: "אוף, הפסדתי. היה משחק טוב, עוד סיבוב?"
אותו הפסד, משפט אחר
תראו את התמונה לילד ותקראו יחד מה שמוליק אומר לעצמו אחרי שהפסיד. ואז תשאלו: "מה עוד הוא יכול להגיד לעצמו?" רק אחרי שהוא ענה, לחצו על הכפתור.
"זה לא פייר! תמיד אני מפסיד."
"הפעם הפסדתי. היה משחק טוב, עוד סיבוב?"
עכשיו תורכם: מוסיפים "עוד" ו"הפעם"
בכל קלף יש משפט שמרגיש סופי. תנו לילד לתקן אותו בעצמו, ורק אז הפכו את הקלף ותשוו.
משחקים שמאמנים להפסיד
להפסיד יפה זו מיומנות, ומיומנות מתרגלים. כמה רעיונות לבית:
- משחקי מזל, עם קוביה: ההפסד הוא לא "באשמתו", וקל יותר להתאמן עליו.
- משחקים שבהם כולם נגד המשחק, ולא אחד נגד השני: לומדים לשמוח יחד גם בלי מנצח.
- נקודה על הפסד יפה: מי שמפסיד ולוחץ יד, מקבל נקודה בטבלה של הבית.
מה לא כדאי לעשות
- לתת לו לנצח תמיד. ככה הוא לא מתאמן אף פעם על ההרגשה של הפסד.
- לזלזל: "בשביל זה אתה בוכה?". זה מוסיף עלבון על אכזבה.
- לעצור את כל המשחקים בבית. דווקא המשחקים הם המקום הכי בטוח להתאמן.
מילה אחת קטנה, שמשנה את הדרך
החוקרת קרול דווק (Carol Dweck) מאוניברסיטת סטנפורד גילתה שילדים שמאמינים שאפשר להשתפר, ולא ש"יש להם או אין להם", מתמודדים הרבה יותר טוב עם כישלון. היא קראה לזה "תודעת צמיחה". אחד הכלים הפשוטים שלה הוא להוסיף מילה אחת:
נשמע כמו משפט סופי. אין מה לעשות.
פתאום יש דרך. אפשר להתאמן ולהשתפר.
הפסד אחד הופך לסיפור על כל החיים.
הפסד אחד נשאר בגודל של משחק אחד.
נסו בבית: כשהילד אומר "אני לא יודע", תוסיפו בחיוך רק מילה אחת: "עוד". ילדים קולטים את זה מהר, ולפעמים הם מתחילים לתקן את עצמם לבד.
בחוג הילדים מתרגלים את זה כל שבוע, דרך משחקים, קומיקס ואתגרים. בירושלים ובביתר עילית.
לפרטים והרשמהעוד באתר: ילד מתפרץ בכעס: מה עושים ברגע עצמו? · המשחקים · כל המאמרים
Dweck, C. S. (2006). Mindset: The New Psychology of Success. Random House.
נכתב על ידי אברהם משה מוסקוביץ, מנחה חוג "גשר לחיים"
מתנה להורים
