ילד מתפרץ בכעס: מה עושים ברגע עצמו?

קודם כול: מה קורה לו בראש?

בחוג אנחנו מסבירים לילדים שיש להם שני "מוחות": המוח הפעיל, שמגיב מהר כמו אזעקה, והמוח החכם, שחושב, שוקל ובוחר. ברגע של כעס המוח הפעיל תופס את ההגה. זו הסיבה שהסברים, מוסר ושאלות כמו "למה עשית את זה?" לא עובדים בדיוק ברגע הזה: המוח החכם עוד לא חזר.

המטרה שלנו ברגע עצמו היא לא לנצח בוויכוח. המטרה היא לעזור לו להחזיר את ההגה למוח החכם.

ארבעה צעדים לרגע של כעס

1. עוצרים את עצמנו קודם. ילד כועס מול הורה כועס זה שני מוחות פעילים. נשימה אחת עמוקה שלנו, וקול נמוך ושקט.
2. נותנים שם לרגש. "אתה ממש כועס עכשיו, כי רצית לנצח." כשהילד שומע שמבינים אותו, הכעס יורד מדרגה. לא חייבים להסכים איתו כדי להבין אותו.
3. שומרים על הגבול, בלי נאום. "מותר לכעוס. אסור להרביץ." משפט אחד קצר וברור, ולא יותר.
4. עוזרים לו להירגע, ומדברים אחר כך. מים, מקום שקט, ספירה עד עשר, או לנשום "כמו בלון". את השיחה על מה שקרה משאירים לזמן רגוע, כשהמוח החכם חזר.

ובזמן רגוע: שיחה של חמש דקות

כשכולם רגועים, אפשר לחזור לרגע ההוא בשלוש שאלות פשוטות:

• מה קרה? רק העובדות: "הפסדתי בדמקה."
• מה אמרת לעצמך באותו רגע? "זה לא פייר", "תמיד אני מפסיד".
• מה עוד אפשר היה להגיד לעצמך? "זה רק משחק, עוד סיבוב."

זה הרעיון של גש"ר: גירוי, מה שקרה. שיפוט, מה שאמרתי לעצמי. רגש, מה שהרגשתי. הילד מגלה שבין מה שקרה לבין מה שהרגיש יש "גשר", המחשבה שלו, ושאת המחשבה הזו אפשר ללמוד לבחור.

מה לא כדאי לעשות

• להסביר ולהטיף בזמן ההתפרצות. הוא לא שומע.
• להשוות לאחים: "תראה איך אחיך מתנהג." זה מוסיף עלבון על כעס.
• לוותר על הגבול כדי שיירגע. הוא לומד שצעקה עובדת.

עוד באתר: ילד שלא יודע להפסיד · השיטה שלנו · המשחקים · כל המאמרים

Siegel, D. J., & Bryson, T. P. (2011). The Whole-Brain Child. Delacorte Press.

נכתב על ידי אברהם משה מוסקוביץ, מנחה חוג "גשר לחיים"